כניסה או הרשמה

בנק ישראל מפרסם את עמדתו לעניין הנפקת שקל דיגיטלי



מטבעות ושטרות של שקלים חדשים

אמ;לק 1 - האם בנק ישראל  בדרך להנפיק מטבע שקל דיגיטלי?
לא. 

אמ;לק 2 - האם יש חידוש מהפכני בשקל דיגיטלי?
לא ממש. שקל דיגיטלי בהנפקת וניהול בנק ישראל שהינו בנק מרכזי מדינתי, עשוי לחדש מעט בעולם הכלכלי והמוניטרי, אולם צריך לזכור שמטבע כזה אינו יכול לשמש כמטבע גלובלי ובטח שאינו מבוזר (בניגוד גמור לבשורה או ההבטחה מצד הביטקוין).

אמ;לק 3 – כיצד בחר בנק ישראל לפעול?
בנק ישראל בחר בשלב הזה "להישאר על הגדר" ולא להיות הבנק המרכזי המערבי הראשון שנוקט בגישה מוניטרית חדשנית ופורצת דרך. בנק ישראל הודיע שימשיך לעקוב אחר ההתפתחות בעולם. 

אמ;לק  4 – האם יש קשר בין פרסום זה לבין הרגולציה המתהווה על קריפטו?
לא. 

בנק ישראל פירסם היום את סיכום עבודתו של צוות בין-חטיבתי בבנק שהוקם בסוף 2017 על ידי הנגידה היוצאת, ד"ר קרנית פלוג. הצוות הוקם במיוחד לשם לימוד ובחינה של נושא המטבעות הדיגיטליים בהנפקת בנקים מרכזיים (CBDC – Central Bank Digital Currency), וביניהם שקל דיגיטלי (שק"ד).  הפרסום נועד להביא לידיעת הציבור את העבודה שנעשתה בבנק ישראל ולאפשר דיון ציבורי בסוגיה אשר מעניינת מאוד את הכלכלה העולמית החדשה.

בנק ישראל ציין בדו"ח כי בנקים מרכזיים רבים בעולם בוחנים את האפשרות להנפיק מטבע דיגיטלי ו/או להשתמש בטכנולוגיות מבוזרות במערכות התשלומים. ברם, אף בנק מרכזי במדינה מפותחת לא הנפיק עד כה מטבע דיגיטלי לשימוש נרחב (כמובן שוונצואלה, אשר הנפיקה מטבע דיגיטלי ריכוזי שמגובה לטענתה בחבית נפט מרזרבות הנפט של ונצואלה, אינה נחשבת למדינה מפותחת).

בנקים מרכזיים בכמה מדינות מפותחות כגון שבדיה וסינגפור נמצאים בשלב מתקדם של בחינת ההיתכנות של הנפקת מטבע דיגיטלי; מנגד, בנקים אחרים הצהירו כי הם אינם מתכננים להנפיק מטבע דיגיטלי בעתיד הקרוב מפני שמערך התשלומים במדינותיהם יעיל ומספק לו חלופות טובות. 

מתוך עבודת הצוות עולה כי אין כיום אפיון אחיד למטבע דיגיטלי בהנפקת בנק מרכזי. ניתן לקבוע את נגישותו – לציבור כולו או רק למוסדות פיננסיים; את אופי ההנפקה – מבוסס על רישום במאזן הבנק (balance based) או על "אסימונים" (token based); את מידת האנונימיות המאפיינת את השימוש בו; ואם יישא או לא יישא ריבית. המסמך מציג את היתרונות, החסרונות והסיכונים הגלומים באפיונים שונים.

המסמך הנרחב שפרסם בנק ישראל מציג את המטרות המרכזיות שהנפקת CBDC עשויה לשרת: שימור הגישה של הציבור להתחייבות של הבנק המרכזי, ייעול השימוש באמצעי התשלום ותמיכה במערך התשלומים (בכלל זה שיפור היתירות). באפיונים מסוימים, ובפרט אם יישא ריבית, השק"ד יכול לשמש כלי מוניטרי נוסף, אולם זו אינה מטרה מרכזית בהנפקתו. תועלות נוספות הן סיוע במלחמה בכלכלה הבלתי מדווחת (הון שחור), התאמה לסביבה טכנולוגית מתקדמת, קידום מגזר הפינטק בישראל ועוד.

להנפקת מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי צפויים להתלוות לא מעט קשיים, מהותיים וטכנולוגיים, וסיכונים שנוגעים בעיקר להשפעה אפשרית על המערכת הפיננסית. נוסף לכך צפוי כי ההנפקה תשפיע על הבנק המרכזי כמנפיק המזומן ומנהלו וכמנהל המדיניות המוניטרית, וכן על מערך התשלומים. בנק ישראל ציין כי הצוות שהוקם ימשיך לפעול לצורך לימוד הנושא ומעקב אחריו.  גם אנחנו כמובן נמשיך לעקוב ולהציע אלטרנטיבות חדשניות לעולם הכסף הישן והמיושן. 


הכותב:  עו"ד ורו"ח רון צרפתי, סמנכ"ל כספים ורגולציה, Bit2C
 

 


06/11/2018

עוד חדשות »