31/12/2019

דגלים אדומים – נכסי קריפטו

עו"ד ורו"ח רון צרפתי, סמנכ"ל כספים ורגולציה, Bit2C
דגלים אדומים – נכסי קריפטו
הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון וטרור בישראל מפרסמת היום, 31.12.19, מסמך "דגלים אדומים בתחום הנכסים הווירטואליים" להערות הציבור. המסמך כולל רשימה מפורטת של דגלים אדומים שגיבשה הרשות שמטרתו לפרט מהם סיכוני הלבנת ההון ומימון טרור הנגזרים משימוש בנכסים דיגיטליים. המסמך גובש בשיתוף מכלול הרגולטורים הפיננסיים וגופי האכיפה ולאחר שהרשות קיימה מפגשי שולחנות עגולים להתייעצות עם גורמים בתעשייה בישראל.

לפני כחצי שנה ולאור ההתפתחות הטכנולוגית והחדשנות בתחום בשנים האחרונות, אישר הארגון הבינלאומי המוביל בעולם למניעת הלבנת הון ומימון טרור,
ה- (FATF (The Financial Action Task Force, את תיקון הסטנדרטים הבינלאומיים, לפיהם כל מדינה מחויבת בהחלת רגולציה למאבק בהלבנת הון ומימון טרור באמצעות נכסים וירטואליים ונותני שירות בנכס וירטואלי (כדוגמת בורסות, חלפנים ומשמורנים). כפועל יוצא פרסם הארגון, מדריך ליישום גישה מבוססת סיכון לנכסים וירטואליים ונותני שירות בנכסים וירטואליים, אשר התייחסתי אליו במאמרי הקודם.
התבחינים (הדגלים האדומים) שגובשו על ידי הרשות, יחד עם מסמך הארגון אודות גישה מבוססת סיכון, יסייעו לגופים ולציבור להטיב להכיר, לזהות ולהתמודד עם סיכוני הלבנת הון ומימון טרור הנובעים מנכסים וירטואליים, פעילות בנכסים וירטואליים ונותני שירותים בנכס פיננסי מסוג "מטבע וירטואלי בעת קביעת מדיניות איסור הלבנת הון ומימון טרור, וההליכים שנותן השירותים ועובדיו נדרשים לבצע על מנת לצמצם את הסיכונים הנובעים מהפעילות וההשלכות האפשריות של סיכונים אלה על נותן השירות. הציבור יכול להעיר את הערותיו למסמך עד ליום 14.1.2020 בכתובת דוא"ל: [email protected].
לפי גישת הרשות נכסים וירטואליים הם בעלי מאפיינים ייחודיים אשר בידם לסייע להכלה פיננסית ולקדם חדשנות כלכלית. יחד עם זאת, הם מנוצלים לעיתים על ידי עבריינים וטרוריסטים למטרות הלבנת הון ומימון טרור, מהווים אתגר לרשויות האכיפה המבקשות לבצע חקירות פיננסיות, לתפוס ולחלט רכוש אסור שמקורו בעבירה וכן לאתר, לחקור ולהעמיד לדין בגין עבירות בהן נעשה שימוש בטכנולוגיה זו.
להלן חלק מהסיכונים שיש להתחשב ולהתייחס אליהם בהערכת הסיכונים הפנימית של כל גורם בסקטור הפרטי, בהתאם למידת מעורבותו ופעילותו מול נכסים וירטואליים ונותני שירות בנכסים וירטואליים:
1. הסיכון הכרוך במעבר של ערך ממעגל הנכסים הווירטואליים לתוך המערכת הפיננסית המסורתית ולפיאט, וכן במעבר בין מסגרת של נכס וירטואלי אחד למסגרת של נכס וירטואלי אחר;
2. הסיכונים הכרוכים בפעילות של נותני שירותים מבוזרים או ריכוזיים;
3. סוגי הנכסים הווירטואליים והשירותים שכל נותן שירותים בנכס וירטואלי מציע או מתכוון להציע ללקוחותיו (כגון מטבעות אנונימיים, תוכנת "מערבל", מיקסר, מובנית אצל נותן השירותים ושירותים נוספים המגבירים את אנונימיות הפעילות אצל נותן השירותים) ואשר יכולים למנוע ממנו, או להקשות עליו, לבצע את חובותיו בתחום איסור הלבנת הון ומימון טרור, כגון חובת זיהוי והכרת הלקוח או חובת איסוף, העברה ושמירה של מידע בנוגע למעבירים ומקבלי העברות בנכסים וירטואליים;
4. המודל העסקי של נותן השירותים בנכסים וירטואליים והאם הוא מפחית או מגביר את סיכוני הלבנת הון ומימון טרור;
5. נותן שירותים הפועל בצורה מקוונת כגון, פלטפורמה מקוונת להחלפת נכסים וירטואליים;
6. נותן שירות בנכס וירטואלי המאפשר שימוש לקוחותיו בכתובת IP מוסווית (כדוגמת TOR) מגבירי אנונימיות המגבילים את יכולתו לבצע זיהוי והכרת לקוח אפקטיבית;
7. סיכוני הלבנת הון ומימון טרור הכרוכים בפעילות נותן שירות בנכס וירטואלי מול מדינות וטריטוריות בסיכון בהיבטים שונים (מימון טרור, שחיתות, ארגוני פשיעה וכדומה).

הדגלים האדומים
במסמך מפורטת רשימה נרחבת של דגלים אדומים רבים וביניהם: שימוש בתוכנות מגבירות אנונימיות (VPN, TOR) שימוש בכתובות IP המקושרות לרשת האפלה (Dark web), שימוש במערבלים/מיקסרים, שימוש במטבעות אנונימיים (כדוגמת מונרו, זיקאש או דאש), העברת מטבעות לגורם שישנו חשש שהוא קשור לפעילות אסורה אן כחלק מתשלום כופר מהונאה או תוכנת כופר, העברות ל/מ פלטפורמות הימורים, העברות מרובות לצדדים שלישיים, פעילות בסכומים גבוהים, פעילות רכישה או מכירה חסרת הגיון כלכלי, מקבל השירות מגלה אדישות לתנאי השירות ולגובה העמלות, מקבל השירות הוא איש ציבור, מקבל השירות משנה באופן תדיר את נתוני הזיהוי שלו (כמו דוא"ל, כתובת IP או חשבון בנק), מקבל השירות קשור ל-ICO או הונאה כגון פונזי, פעילות רבה Off Chain , העברת מטבעות שמקורן בגופים פיננסיים לא מפוקחים/ללא רגולציה, העברת מטבעות שמקורן בגופים שמאפשרים החלפת כתובות או ארנקים ללא הסבר סביר, כספים שמקורם בפרשיית הלבנת הון או שנסגרו כמו BTC-e, שימוש בפלטפורמות מבוזרות ללא גורם ריכוזי המאפשרות פעילות ללא רישום או זיהוי, רכישת מטבעות באמצעות כרטיסי נטענים (פריפייד).
לעניות דעתי האישית, יש לא מעט דגלים אדומים שהם אך ורק תולדה של חששות מופרזים ולא מבוססים מצד הרגולטורים, שפוגעים הן בתעשיה והטכנולוגיה הצומחות והן בזכויות היסוד המוקנות בדמוקרטיה: חירות הפרט, הזכות לפרטיות, הזכות לקניין וחופש העיסוק
אין ספק כי מגמת הידוק הרגולציה וההחמרה הרגולטורית ממשיכה ביתר שאת, וכי שנת 2020 תהיה שנת הרגולציה של תחום המטבעות והנכסים הדיגיטליים, כולל בישראל.

עו"ד ורו"ח רון צרפתי, סמנכ"ל כספים ורגולציה, Bit2C
31/12/2019