21/06/2020

גישה מבוססת סיכון בתחום הנכסים הדיגיטליים

גישה מבוססת סיכון בתחום הנכסים הדיגיטליים

גישה מבוססת סיכון

הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים ("הרשות") מפרסמת היום (21.6.2020) מסמך בנושא יישום גישה מבוססת סיכון בתחום הנכסים הווירטואליים (Virtual Assets) הכולל רשימת דגלים אדומים ורשימת דגלים לבנים. המסמך שגובש נועד לסייע לסקטור הפרטי ולגורמי האכיפה לזהות ולהתמודד עם הסיכונים עם השימוש הגובר במטבעות ונכסים דיגיטליים.
בחודש דצמבר 2019 פרסמה הרשות טיוטת מסמך "דגלים אדומים" בתחום הנכסים הווירטואליים (אליו התייחסתי במאמרי הקודם), אשר כללה סקירה של הסיכונים והאתגרים הנובעים מתחום הנכסים הווירטואליים. מטרת הדגלים האדומים, הינה לסייע לסקטור הפרטי ולגורמי האכיפה להטיב את הזיהוי וההתמודדות עם סיכונים בתחום הלבנת הון ומימון טרור, הנובעים מהשימוש ההולך וגובר בנכסים וירטואליים ונותני שירותים בנכס פיננסי מסוג "מטבע וירטואלי". הטיוטה גובשה בתום הליך יסודי ומקיף, שכלל מפגשי שולחנות עגולים עם גורמים בתעשיית הנכסים הווירטואליים (כולל איגוד הביטקוין ופורום הבלוקצ'יין הישראלי, בהם חברה גם Bit2C) והתייעצויות בשיתוף מכלול הרגולטורים הפיננסיים וגופי האכיפה. בנוסף, מכיוון שמדובר בנושא חדשני, פרסמה הרשות טיוטה של המסמך להתייעצות עם הציבור – ולא מסמך סופי. זאת, במטרה לייצר הליך שקוף וקשוב לציבור בתחום חדשני זה וכדי ללמוד מגורמי מקצוע בקרב הציבור. אחת מן התמורות המשמעותיות, שנבעו משיתוף הפעולה עם הציבור הייתה גיבוש רשימת "דגלים לבנים" – נסיבות מפחיתות סיכון, שיאפשרו לסקטור הפרטי, בשילוב "הדגלים האדומים", לבצע הערכת סיכונים בגישה מבוססת סיכון בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים. יודגש כי, רשימת ה"דגלים הלבנים" תהיה בתוקף כל עוד לא הושלם הליך האסדרה של איסור הלבנת הון בתחום. בנוסף, רשימה זו היא רלוונטית לנכסים וירטואליים שמקורם בנותן שירותים בנכסים וירטואליים, שהוא בעל רישיון שניתן במדינה בעלת רמת סיכון נמוכה מבחינת הלבנת הון ומימון טרור. הערות הציבור תרמו לשינויים והתאמות שנעשו ברשימת "הדגלים האדומים". כך למשל, למסמך נוספו דגלים אדומים הנוגעים לנכסים וירטואליים שהונפקו במסגרת IEO/STO/ICO, בוצעו התאמות בדגלים האדומים הקשורים באלכ"רים, הוסרו דגלים אדומים מסוימים אשר נראה כי לא התאימו לאופי הפעילות בנכסים אלה, ועוד. לפי גישת הרשות נכסים וירטואליים הם בעלי מאפיינים ייחודיים אשר בידם לסייע להכלה פיננסית ולקדם חדשנות כלכלית. יחד עם זאת, הם מנוצלים לעיתים על ידי עבריינים וטרוריסטים למטרות הלבנת הון ומימון טרור, מהווים אתגר לרשויות האכיפה המבקשות לבצע חקירות פיננסיות, לתפוס ולחלט רכוש אסור שמקורו בעבירה וכן לאתר, לחקור ולהעמיד לדין בגין עבירות בהן נעשה שימוש בטכנולוגיה זו. הסיכונים כאמור הם רבים וכוללים בין היתר, הסיכון הכרוך במעבר של ערך ממעגל הנכסים הוירטואליים לתוך המערכת הפיננסית המסורתית ולפיאט, וכן במעבר בין מסגרת של נכס וירטואלי אחד למסגרת של נכס וירטואלי אחר; סוגי הנכסים הווירטואליים והשירותים (כגון מטבעות אנונימיים, תוכנת "מערבל", מיקסר) ועוד.
הדגלים האדומים – תבחינים לזיהוי סיכונים
במסמך מפורטת רשימה נרחבת של דגלים אדומים רבים וביניהם: שימוש בתוכנות מגבירות אנונימיות כמו TOR, שימוש בכתובות IP המקושרות לרשת האפלה (Dark web), שימוש במערבלים/מיקסרים, שימוש במטבעות אנונימיים (כדוגמת מונרו, זיקאש או דאש), העברת מטבעות לגורם שישנו חשש שהוא קשור לפעילות אסורה אן כחלק מתשלום כופר מהונאה או תוכנת כופר, העברות ל/מ פלטפורמות הימורים, העברות מרובות לצדדים שלישיים, פעילות בסכומים גבוהים, פעילות רכישה או מכירה חסרת הגיון כלכלי, מקבל השירות מגלה אדישות לתנאי השירות ולגובה העמלות, מקבל השירות הוא איש ציבור, מקבל השירות משנה באופן תדיר את נתוני הזיהוי שלו (כמו דוא"ל, כתובת IP או חשבון בנק), מקבל השירות קשור ל-ICO או הונאה כגון פונזי, פעילות רבה Off Chain, העברת מטבעות שמקורן בגופים פיננסיים לא מפוקחים/ללא רגולציה, העברת מטבעות שמקורן בגופים שמאפשרים החלפת כתובות או ארנקים ללא הסבר סביר, כספים שמקורם בפרשיית הלבנת הון או שנסגרו כמו BTC-e, שימוש בפלטפורמות מבוזרות ללא גורם ריכוזי המאפשרות פעילות ללא רישום או זיהוי, רכישת מטבעות באמצעות כרטיסי נטענים (Pre-paid). הובהר על ידי הרשות כי, אין בקיומו של דגל אדום אחד בלבד כדי להעיד בהכרח על פעילות הלבנת הון או מימון טרור ובלבד שקיים הסבר המניח את הדעת לפעילות זו, וכי אין מדובר ברשימה סגורה וממצה, אלא במספר דוגמאות נפוצות.
הדגלים הלבנים – נסיבות מפחיתות סיכון
רשימה זו כוללת את הנסיבות הבאות:
1. פעילות בהיקף נמוך;
2. נכסים שמקורם בכרייה (Minning);
3. נכסים שנרכשו ונמכרו אל או מאותה כתובת ארנק אלקטרוני (Wallet address) בנסיבות מסוימות;
4. אישור מרשות המיסים על תשלום מס בגין רווחים מפעילות בנכסים דיגיטליים (נסיבה שאינה עומדת בפני עצמה).
עמדה שגויה וקיצונית מדי
אומנם הרשות פעלה באופן הגון ומקצועי בכך שאפשרה לציבור ולמומחים בתחום להעיר הערות ולנהל דיאלוג מקצועי ואף הסירה תבחינים שגוים כדוגמת מקבל שירות שהוא אדם מבוגר ושינוי כתובת IP. אולם, יחד עם זאת, לצערנו תעשיית המטבעות הדיגיטליים נותרת מוכתמת עם תיוג שלילי באופן שגוי וקיצוני. נותרו עדין "דגלים אדומים" מיותרים כמו שימוש בכרטיסי חיוב (דבר שמקובל ונפוץ בעולם), ושימוש במערכות לגיטימיות שמטרתן אבטחת מידע והגנה על פרטיות, אשר הינה זכות יסוד בשלטון דמוקרטי.
כמו כן, רשימת "הדגלים הלבנים" הינה מאוד מצוצמצת ולא מציאותית ואף חסרת הבנה מקצועית בעולם ניהול ארנקים למטבעות קריפטוגרפיים (למשל, הארנקים האלקטרוניים המקובלים כיום לא משתמשים בכתובת אחת קבועה). לצערי, עמדה הרשות תואמת לעמדת היועמ"ש לממשלה כפי שפורסמה לאחרונה, וחבל (כפי שהתייחסתי במאמר קודם בנושא). עמדות אלה מנציחות את הבעיה הקשה עמה מתמודדים עשרות אלפי אנשים והחברות בתחום, אשר לאור סירוב עיקש מצד בנקים רבים, אינם מצליחים להעביר כספים שמקורם במימוש מטבעות דיגטליים (גם אם לצורך תשלום מיסים כחוק).
ניתן ללמוד כי מגמת הידוק הרגולציה וההחמרה הרגולטורית נמשכת, וכי המדינות והרגולטורים ממשיכים במאמציהם לפעול נגד גופים לא מפוקחים וגורמים שלא עומדים בכללים העולמיים איסור הלבנת הון ומימון טרור. כולי תקווה שהכנסת והממשלה ישכילו לפתח ולקדם את תחום הנכסים והמטבעות הדיגיטליים באופן שיעודד את התחרות בשוק הפיננסיים הריכוזי וישפר את רווחת הציבור.

עו"ד ורו"ח רון צרפתי, סמנכ"ל כספים ורגולציה