23/02/2021

פסיקת ביהמ"ש המחוזי בעניין רועי ערב נגד בנק מרכנתיל דיסקונט

 
פסיקת ביהמ"ש המחוזי בענין ערב נגד בנק מרכנתיל דיסקונט

אתמול (22/02/2021) פורסם פסק הדין של בית משפט מחוזי ת"א בעניין המרצת הפתיחה של רועי ערב נגד בנק מרכנתיל דיסקונט (ת"א 18-08-51757 ערב ואח' נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ), בקשר לסירובו של הבנק לקבל כספים שמקורם במכירת ביטקוין שביצע רועי בפלטפורמת המסחר של Bit2C.

בשורה התחתונה, קובעת השופטת לימור ביבי כי התביעה מתקבלת באופן שבכפוף לכך שהתובעים יציגו לבנק את המסמכים הנדרשים לעניין הוכחת "מסלול הכסף" בעת שרכשו את מטבעות הביטקוין המדוברים, לא ימנע הבנק מהתובעים להעביר את הכספים המוחזקים על ידי התובעים בחשבון של חברת Bit2C, שמקורם במכירת המטבעות הדיגיטליים אשר רכשו התובעים ומכרו באמצעות חברת ביטוסי.

בכך כנראה ומסתיימת פרשה משפטית ארוכה ומסורבלת שהחלה לפני כשלוש שנים, עת בנק מרכנתיל דיסקונט סירב בסוף שנת 2017 לקבל לחשבון הבנק של רועי סך כולל של כשני מיליון ש"ח, שמקורם במכירת ביטקוין בפלטפורמה של ביטוסי, ואשר נרכשו על ידי רועי מספר שנים טרם לכן. זאת לאור שיקולי הבנק בניהול סיכוניו שעיקרם מניעת הלבנת הון ומימון טרור, כפי שבאו לידי ביטוי במדיניות הבנק ולנוכח היעדר פרסום הנחיות ברורות מצד בנק ישראל והרגולטורים השונים.

השופטת ביבי קובעת באופן נחרץ כי יש להרחיב את היקף התערבותו של בית המשפט בשיקול דעתם של הבנקים, בהינתן "שהחובות המוטלות על הבנקים בהתאם לחקיקה למניעת הלבנת הון וטרור וחששם מפני סנקציות חיצוניות, מובילים, בחלק מהמקרים, להיעדר מוטיבציה שלהם למתן שירות ללקוחותיהם".

עוד מוסיפה השופטת וקובעת כי: "שתיקת הרגולטורים באשר לאופן בו על התאגידים הבנקאים לנהוג באשר ללקוחותיהם המתעסקים במטבעות דיגיטליים, יש בה בכדי להוביל לשיתוקם של התאגידים הבנקאיים, אשר מונעים מתוך חשש מפני הטלת סנקציות ומשכך, אין מנוס - שאם לא כן, יפגע ציבור הלקוחות שלא יזכה לקבלת שירות חיוני – מהתערבות שיפוטית, קביעת התוויות וביקורת שיפוטית באשר למדיניות הראויה ואשר בה יש לנהוג".

ניתן ללמוד מדברי השופטת על הביקורת הקיימת והנכונה כלפי הרגולטורים בישראל, ובעיקר כלפי בנק ישראל (הפיקוח על הבנקים) אשר "ממלא פיו מים" ולא נוקט במדיניות אקטיבית ופוזיטיבית לאסדרה מלאה של התחום במערכת הבנקאית, ושממשיך להיתלות באזהרות מפחידות ולא מבוססות שהוא פרסם בתחילת שנת 2014. 

פסיקה זו הינה תקדימית, חשובה ובעלת ערך לציבור הרחב ולגופים הפיננסיים העוסקים בתחום. 

פסיקה זו הינה צפויה, נכונה ומתבקשת ומשתלבת ביתר שאת עם ההתקדמות הרגולטורית שבוצעה במהלך התקופה הממושכת שחלפה בעת ניהול ההליך המשפטי של ערב, לרבות אישור הצו לאיסור הלבנת הון ומימון טרור בקשר לנותני שירותים פיננסיים (כמו חברת Bit2C) והסדרת הליך הרישוי של גופים פיננסיים בתחום. 

פסיקה חיובית וחשובה זו, ביחד ההתקדמות הרגולטורית בתחום, מהווים אבן דרך משמעותית לקידום התעשיה ולהנגשת המסחר והשימוש במטבעות דיגיטליים לציבור הרחב. יחד עם זאת, אנו רק בראשיתו של שינוי מגמה לטובה, כך שייקחו לטעמי עוד מספר חודשים עד להשפעה ממשית בפעילות שוטפת מול לקוחות הבנקים השונים.

כמו כן, חשוב לזכור כי אומנם פסק הדין הוא תקדימי ויחסית רחב, אולם אין הוא בהכרח נותן מענה לכל אלפי המקרים בהם אנשים נורמטיביים נחסמים על ידי הבנקים מלהעביר כספים לטובת קניית קריפטו או מלקבל כספים שמקורם שמכירת קריפטו. בית המשפט קובע (בדומה לעמדת היועץ המשפטי לממשלה שהוגשה לבית המשפט בסוגיה) כי סירוב גורף מצד בנק אינו מקובל ואינו חוקי. קרי הבנקים נדרשים לבחון כל מקרה לגופו בהתאם לנסיבות הספציפיות שלו, ואזי עליהם להפעיל שיקול דעת (סביר) האם לאשר את הפעולה המבוקשת על ידי הלקוח. במילים אחרות, מוטל נטל לא פשוט על לקוח שמבקש כי בנק יחזור בו מסירובו להעברת כספים, שהרי הלקוח נדרש לרצות את הבנק על ידי הגשת מסמכים המוכיחים כי "נתיב המטבע (קריפטו)" ו"נתיב הכסף" (פיאט) הם כשרים. כך למשל, לרוב יידרש הלקוח להציג לבנק מסמכים המוכיחים כיצד רכש את המטבעות, על מקור הכספים בהם רכש אותם, מקור המטבעות עצמם, כיצד הם נמכרו, דיווח לרשות המיסים, חוות דעת מומחה וכיוצ"ב, אשר יוכיחו לבנק כי אכן מדובר בעסקאות כשרות ולגיטימיות בעיני הבנק הסביר. אעיר כי מדובר באתגר משמעותי ביותר (ואף לעיתים בלתי אפשרי) במיוחד עבור מי שמבצע עסקאות במזומן, P2P בין אנשים או בפלטפורמות זרות לא מפוקחות, De-Fi  וכיוצא באלה.

כפי שכתבתי במאמרי הקודם, שנת 2021 צפויה להיות שנת הידוק האסדרה וכינון מחדש של מערכת היחסים המשולשת והמורכבת בין הציבור לבין הבנקים ולבין רשויות המדינה לכיוון של אסדרה ברורה, מכילה ומאפשרת פעילות במטבעות קריפטוגרפים. 

מאת - עו"ד ורו"ח רון צרפתי, סמנכ"ל כספים ורגולציה, Bit2C