03/02/2021

המשמעויות מאישור צו איסור הלבנת הון בקשר לפעילות בקריפטו

הלבנות הון קריפטו

אתמול (02/02/2021) אושר בועדת החוקה בכנסת צו איסור הלבנת הון ומימון טרור בקשר לנותני שירותים פיננסיים, ובינהם חברות המנהלות פלטפורמה לקניה ומכירה של מטבעות קריפטוגרפים כמו Bit2C. הצו הוא נדבך נוסף וחשוב בהשלמת המסגרת הרגולטורית שחלה על גופים פיננסיים בישראל. הצו יוצר הכרה דרמטית וחשובה בתחום המטבעות הקריטוגרפים ומסדיר את כללי הרגולציה אשר תאפשר לציבור הרחב נגישות מלאה למטבעות דיגיטליים כמו הביטקוין, כולל אפשרויות השקעה, מסחר ושימוש שוטף. 
 

רקע

באוקטובר 2018 נכנס לתוקף חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים אשר החיל רגולציה חדשה והכרחית על כל עולם השירותים הפיננסיים: שירותי תשלום והעברת כספים, גופי אשראי חוץ בנקאי, המרת מט"ח, פלטפורמות להלוואות בינחברתיות, פלטפורמות מסחר בקריפטו ועוד. מטרת החקיקה היתה עיצוב שוק פיננסי משוכלל ומפוקח, אשר יוכל להוות תחרות וחלופה למערכת הבנקאית המסורבלת והאנרכוניסטית. בהתאם לחוק הפיקוח, גופים פיננסים נדרשים לפעול אך ורק במסגרת רישיון מטעם רשות שוק ההון, אשר קבלתו מותנית בעמידה בתנאים רבים כגון הון עצמי מינימלי, מינוי נושאי משרה, היעדר רישום פלילי, יישום מנגנוני אבטחת מידע, בקרות ועוד. כל זאת במטרה ליצור שוק אמין, בטוח ויציב אשר יאפשר הגנה על הציבור הרחב מפני תופעות שליליות כגון הונאות, פעילות בכסות של גורמי פשיעה וחדלות פירעון, והכל תוך יישום של מגנון פיקוח הוגן, שקוף ואפקטיבי. 

צו איסור הלבנת הון

כעת, לצורך השלמת הרגולציה בתחום הסתיים הליך התקנת צו איסור הלבנת הון ייעודי (בדומה לצווים החלים על הבנקים, חברות אשראי, ביטוח ועוד). הצו מסדיר את כל הכללים הנחוצים לשם מניעה וצמצום של סיכוני הלבנת הון ומימון טרור, לרבות לעניין אופן זיהוי ואימות לקוחות, ביצוע הליכי "הכר את הלקוח", ניטור עסקאות, בדיקות נאותות ומקור כספים, וכן העברת דיווחים לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור (כולל על פעולות בסכומים מסוימים ו"דגלים אדומים"). כעת מתחיל הליך טכני ופרוצודוראלי שכולל כתיבה סופית של הצו, חתימת שר האוצר ופרסום ברשומות (ספר החוקים של מדינת ישראל) - הליך אשר בד"כ לוקח כ-4-7 שבועות. 

אומנם הצו אושר בכנסת ומרגע שהוא יפורסם ברשומות הוא מהווה דבר חקיקה מחייב (כולל סקנציות פליליות כלפי גופים מפרים), אך יחד עם זאת נקבעה בצו תקופת מעבר של שמונה חודשים שמטרתה לאפשר לגופים הפיננסיים תקופת היערכות והסתגלות (גופים שיהיו ערוכים טרם לכן יוכלו לבחור להחיל עליהם את הצו מוקדם יותר). חלק מהשינויים ישפיעו במישרין על הלקוחות של אותם גופים, אשר יצטרכו כעת לספק מסמכי זיהוי, הצהרות ומידע אישי מפורט יותר, וכן למלא אחר שאלוני "הכר את הלקוח" (בדומה לבנקים).
 

אנונימיות ופרטיות

נוכח הצו זה בלתי אפשרי לספק שירות במטבעות קריפטוגרפים בישראל באופן אנונימי. כמובן שהגופים מחוייבים לשמור ולנהל מידע של לקוחותיהם באופן מאובטח במטרה להגן על פרטיותם.
 

בנקים

לאורך השנים בנקים בישראל מערימים קשיים משמעותיים בקשר לפעילות במטבעות קריפטוגרפים. החל מאי פתיחה או הטלת מגבלות על ניהול חשבונות בנק של חברות פינטק וקריפטו, וכלה במניעת העברת כספים על ידי לקוחות לטובת רכישת קריפטו או אי קבלת כספים שמקורם במכירת קריפטו. הטיעון העיקרי של הבנקים מבוסס על החשש (המופרז לגישתי) מהסיכונים הגלומים בפעילות במטבעות קריפטוגרפים, בייחוד סיכוני הלבנת הון ומימון טרור. עם הכניסה לתוקף של הצו, אשר יחיל משטר אפקטיבי במניעת הלבנת הון ומימון טרור על גופים בישראל, בנקים ייאלצו לשנות את מדיניותם ולאפשר העברות כספים לקנית קריפטו או שמקורם במכירת קריפטו מאותם גופים. גם עמדת היועץ המשפטי לממשלה כפי שפורסמה בנדון תצטרך להתעדכן, כי המציאות הרגולטורית משתנה באופן ניכר. 

מעת שהוסר המכשול האחרון והמשמעותי אשר שימש כתירוץ עבור בנקים מסוימים לפסול באופן גורף חברות וציבור שלם המשתמשים במטבעות קריפטוגרפיים (כחלק מהאבולציה הבלתי נמנעת של הכלכלה הדיגיטלית החדשה), מצופה מהבנקים ובנק ישראל להביע עמדה נחרצת וברורה כי גם המערכת הבנקאית תאפשר פעילות במטבעות דיגיטליים, כל עוד היא נעשית באמצעות גופים מפוקחים ומוסדרים. יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון שמתחילה כעת תקופת ביניים והסתגלות למצב החדש, אשר סביר שתארך מספר חודשים. במילים אחרות, אנו צפויים לראות שינויים "בשטח" רק בעוד מספר שבועות עד חודשים. 
 

פעילות בקריפטו מול אנשים פרטיים, גופים בחו"ל, De-Fi

כפי שהוסבר לעיל, הצו מחיל רגולציה בהיבטי מניעת הלבנת הון ומימון טרור על גופים בישראל בלבד. במילים אחרות, הן רשויות המדינה והן הבנקים יינקטו במדיניות מקלה ונוחה יותר בקשר להעברות כספים ל/מ חברות קריפטו ישראליות, אולם הם לא צפויים לשנות את מדיניותם ביחס לפעילות מסחר ישירה בין אנשים (P2P) ומול פלטפורמות בחו"ל, לרבות פלטפורמות מבוזרות, De-Fi. זאת מאחר והצו כאמור יחול אך ורק על גופים בישראל, אשר מעתה מוטלת עליהם החובה והאחריות לנהל סיכונים ולבדוק את לקוחותיהם ומקור כספם. ייתכן כי בעתיד, הבנקים והרשויות יקלו גם בקשר לפעילות מול גופי קריפטו גדולים ומפוקחים תחת רגולציה המחזיקים ברישיון בינ"ל בעל מוניטין (כדוגמת קויינבס האמריקאית, בהנחה שהיא תתן שירות לישראלים), אולם להערכתי זה ייקח עוד פרק זמן לא מבוטל (וכן לא מכוח ההשפעה הישירה של התקנת הצו). 

לסיכום, שנת 2021 צפויה להיות שנת הידוק האסדרה וכינון מחדש של מערכת היחסים המשולשת והמורכבת בין הציבור לבין הבנקים ולבין רשויות המדינה. יש לזכור כי בתי משפט עתידים לדון במספר הליכים של תובעים נגד בנקים שונים ולפרסם פסקי דין בנושא (להערכתי צפויה פסיקה חיובית בתחום).

מאת: עו"ד ורו"ח רון צרפתי, סמנכ"ל כספים ורגולציה, Bit2C